למה היא לא רואה אותי?, מה נסגר אתו?, בשביל מה הייתי צריך את זה? אלה משפטים שאני שומע לאורך השנים, וכמובן עוד הרבה, רק שהפעם הם מגיעים מזוגות פרק-ב. זוגות שחוו כבר את כאב הפרידה הראשונה, והיו בטוחים כי מצאו את אושרם בזוגיות החדשה.
אני פוגש אותם אצלי, לא פעם ארחי ריב גדול, ולפעמים עם תחושת אכזהב, וכעס על עצמם. בדרך כלל אחד שותק והשני מביע תסכול. מכירים את המשפט "אני מדברת, מסבירה, והוא בקושי עונה." והוא עונה: "אין לי כבר כוח לדבר, אני רק מקבל אש."
ככה זה נראה כששפת ה־ב' נשכחת, והקשר מתחיל להיסדק – לא מרעש, אלא משחיקה.
לא ריב גדול – אלא פערים קטנים שצוברים שבר
בפרק ב' כולנו באים עם עבר ונדוניה של ילדים, זיכרונות, טעויות, תקוות, ואולי גם פחדים. ולמרות שבחרנו בזוגיות הזו מתוך רצון אמיתי, תקווה שזהו, הפעם "אנחנו נשמות זהות" משהו במציאות שוחק אותנו:
– היא מרגישה לבד בהתמודדות עם הילדים שלו
– הוא מרגיש שצריכים ממנו רק תפקוד, לא אהבה
– היא רוצה יותר חיבור – אבל נתקעת עם הדאגות שלה
– הוא בורח לשקט – כדי לא לפתוח עוד חזית
הפערים האלה לא תמיד נאמרים. אבל הם מורגשים. וזו בדיוק הנקודה: הריחוק לא מתחיל מריב – הוא מתחיל משתיקות. מחוסר הבנה. מהתסכול שלא נאמר.
שפת ה־ב' היא שפה שלנו. זוגות פרק ב עם ילדים. זה לא כמו בפרק-א, כאן יש הרבה מאוד גורמי פנים וחיצון המעורבים מעצם הזוגיות השנייה.
שפת ה־ב' היא לא רק לדבר יפה. היא להבין שמולך עומד אדם עם מערכת שונה לגמרי משלך.
– הוא אולי שותק כי לא לימדו אותו לדבר רגשות, ואולי מפחד שאם ידבר זה שוב יתפרק לו בין הידיים
– היא אולי מדברת הרבה – כי חשוב לה לא לוותר שוב על עצמה כמו בפעם הקודמת, ולא יודעת איך להסביר עצמה
– הוא נסגר – כי שם למד לשרוד, כך הם בדרך כלל הגברים
– היא כועסת – כי זה האמצעי היחיד שמקבל תגובה. כך למדה בפרק-א.
כשאנחנו לומדים להסתכל על ההתנהגות כביטוי לצורך, ולא כהתקפה – משהו מתחיל להתרכך.
✔️ 4 תובנות מחדר הטיפול
1. פחות תיקון – יותר הקשבה: כשמישהו פותח קושי – אל תמהרו לענות. פשוט תגידו: "אני איתך. זה לא נשמע קל."
2. דברו על עצמכם, לא על השני: במקום "למה אתה אף פעם לא…", נסו "כשזה קורה, אני מרגיש…". זו שפה שמחברת, לא מאשימה.
3. שאלו: מה אתה צריך ממני עכשיו? זו שאלה פשוטה – אבל עוצמתית. לפעמים התשובה תהיה "רק שתקשיב". וזה מספיק.
4. אפשר לחזור על מה שנאמר לכם בשאלה: "אם אני מבין נכון, את מתכוונת…… – הבנתי נכון?
זה מרכך מחד ומכריח את הצד השני לענות, להגיד כן., או להסביר טוב יותר
ולסיום – משפט שאני אומר לא מעט:
"אל תנסו לתקן את בן/בת הזוג – נסו להכיר אותו מחדש."
בפרק ב', זה לא שאנחנו לא מתאימים – אלא שלפעמים אנחנו שוכחים לתרגם את השפה הרגשית של האחר. אם תלמדו לעשות את זה – תופתעו לגלות כמה אהבה עדיין יש מתחת לשקט.
