תקשורת יומיומית בזוגות פרק ב' עם ילדים

הקמת זוגיות בפרק ב', במיוחד כאשר ישנם ילדים מנישואים קודמים, מביאה עמה אתגרים ייחודיים ומורכבים. הזוגיות איננה מתקיימת בבועה; היא נשזרת בחיי הילדים, לעיתים של שני בני הזוג ולעיתים של אחד מהם בלבד, ומשפיעה ומשתנה בהתאם לדינמיקה המשפחתית החדשה. בתוך כל אלה, התקשורת היומיומית בין בני הזוג הופכת לכלי קריטי בשמירה ובחיזוק מערכת היחסים, בהתמודדות עם לחצים ובבניית בית בטוח ויציב לכולם. אני מוכיח זאת לכל הזוגות של פרק-ב. אני קורא לשפה שלנו, "שפת ה-ב". זו שפה שונה לחלוטין מהשפה שהכרנו בזוגיות הראשונה. וברגע שאנחנו מבינים את זה, ומדברים בשפה נכונה בבית, כל הבית מתאזן.

האתגר: שני עולמות נפגשים

בני זוג בפרק ב' מביאים עימם עולמות רגשיים מגוונים, מטענים וחוויות עבר – חלקם בלתי פתורים. ילדים מנישואים קודמים מוסיפים למשוואה רגשות כמו נאמנות להורה הביולוגי, קנאה, חשש מאובדן תשומת לב, או שינויים במבנה המשפחה. בני הזוג עצמם נדרשים לנווט בין הצרכים שלהם, של הילדים ושל בני הזוג לשעבר, תוך שמירה על הזוגיות.

בתוך כל זה – לא פלא שתקשורת יומיומית יכולה להפוך למורכבת: מתי אנו מדברים על הילד שהתנהג לא יפה? כיצד מעירים מבלי לפגוע? האם מותר להעיר לילד של בן הזוג? איך מוצאים רגע אינטימי? ומה עושים כשהמחויבויות השונות לוקחות את כל תשומת הלב?

כמו שאמר לי עפר, "כשהתאהבנו, ובאמת הרשנו שאני משלימים אחת את השני, לא שיערנו לאיזו תהומות נתדרדר במערכת היחסים שלנו. ממש כואב לי"

כדי לא להתדרדר לתהומות רגשיים יש מספר עקרונות שאם שומרים עליהם, יש סיכוי גבוהה שתעבר את המשברים שיגיעו.

העקרונות הבסיסיים של תקשורת זוגית בפרק ב'

1. כנות ופתיחות לצד רגישות
   בני זוג צריכים לדבר בפתיחות על רגשות, צרכים ואתגרים – אך לעשות זאת ברגישות, מתוך הבנה שהאחר עלול להיות פגיע. חשוב לתת מקום לקושי, לחשש וגם לשמחה. אנחנו מגיעים בוגרים ומנוסים יותר לקשר, אבל עם מטענים רגשיים שלרוב לא פתורים, וגם אם פתורים, הם עדיין אתנו.
2. זמן זוגי קבוע
   בתוך השגרה העמוסה, החליטו על זמן קבוע לפגישה זוגית. טלפונים על שקט. אתם. אחד עם השנייה.  זהו מרחב לשיתוף, לפריקה ולבדיקה הדדית איפה כל אחד נמצא. לדבר על רגשות, ילדים, עבודה, מצב בבנק. על הכל.
3. הסכמות חינוכיות מראש
   שיחה מראש על כללי הבית, גבולות ומשמעת תחסוך עימותים בעתיד. קבעו יחד איך מתנהלים מול הילדים, מה תפקיד כל אחד ומהי המדיניות מול הילדים של בן/בת הזוג. זו אחת השיחות החשובות ביותר שרצוי לעשות לפני איחוד הבתים, שיחה שבדרך כלל לצערי לא נעשית, וגורמת אחר כך למתחים ומורכבות  במערכת היחסים. "על הכל אני יכולה לסלוח לו, אמרה יהודית, לא על איך שהוא מדבר אל הילדים שלי ".
4. דיבור במושגים של "אני"
   לא פעם מתוך לחץ, עייפות, כעס, אנחנו ישר מאשימים אחד את השני, במקום האשמות – "אתה תמיד מתעלם מהבעיות עם הבן שלך" – מומלץ לומר: "קשה לי כשאני מרגישה שהבעיות לא מטופלות". זה מפחית התנגדות ומעודד הקשבה הדדית. בכלל, שימשו ברגשות לא פעם עובד יותר עמוק ונכון. לפעמים גם מלחיץ. הכירו את בני הזוג שלכם ומצאו את הדרך לפנות אליהם נכון. לא בהאשמות
5. פרגון והערכה יומיומית
   בתוך הבלגן, חשוב לעצור ולפרגן – גם על דברים קטנים. אמירת תודה, מחמאה או חיבוק, מחזקים את תחושת הצוות והערך ההדדי. זה תמיד נכון. אחד הדברים שמאוד מחבר, זה חיבור נכון ומאוזן לילדים של בני הזוג. אנחנו לא מחליפים את ההורה הטבעי, אבל גם אנחנו נהפכים לדמות חיקוי והשראה, כשמערכת היחסים על הילדים טובה, בדרך כלל גם הזוגיות מצליחה.

כלים וטיפים לתקשורת יומיומית מוצלחת

• שיחה יומית קצרה: אפילו בין כל המשימות, הקדישו 10 דקות ביום לשיחה זוגית – על כל נושא שאינו קשור לילדים או התנהלות הבית.
• מסרים בווטסאפ: מסרון חם באמצע היום ("חושב/ת עליך", "תודה על מה שעשית הבוקר") מחזק את הקשר ומבשר על אכפתיות.
• התייעצות בנושאי הורות: שתפו מחשבות לפני קבלת החלטות משמעותיות בנוגע לילדים, גם אם הם של אחד מבני הזוג בלבד. זה לא תמיד פשוט, אבל מאוד מחבר ומחזק את תחושת היחד.
• שפת גוף חיובית: הבעה של חיבה, מגע קטן, חיוך – לעיתים עוזרים יותר מאלף מילים. כשאמרתי את זה לאחד מבני הזוג שישבו אצלי, הוא לא הבין. הדרכתי אותו בעדינות, וראה איזה פלא. כעבור זמן לא רב, אני רואה אותם מגיעים מחובקים ומחייכים, וכמו שנכנסו הוא אמר לי, "אתה לא מבין מה זה עשה. פתאום היא מקשיבה לי, שואלת מה נשמע, משתפת יותר, וכלה מה עשיתי, מה שהסברת לי..". קצת חיבוק , קצת חיוך, לפעמים להביא תה או קפה = יחס.
• פגישות תיאום ("ישיבת צוות"): אחת לשבוע, עברו יחד על השבוע הקרוב – מי הולך עם מי, אילו אירועים צפויים, ואיך עוזרים זה לזה.
• פגישה לא פחות חשובה היא לדעתי פגישה חודשית, בתחילת חודש או תחילתו, לעבור על הוצאות שהיו והוצאות צפויות. לתזכר ארועים משפחתיים או של העבודה. ממש עבודת צוות "כמו בעבודה".
• הומור ומשחק: אל תשכחו לצחוק יחד, לשתף קלילות ולייצר רגעים משותפים נעימים גם בתוך העומס.

מה מפריע לזוגיות ומומלץ לא לעשות:?

• להיכנס לדיון טעון בפני הילדים.
• לבקר את בני הזוג על אופן ההורות שלהם מול כל המשפחה.
• לשמור בבטן ולהתפוצץ אחר כך.
• להשוות בין הילדים "הבת שלך תמיד…. ושלי….

המשבר כהזדמנות

למרות הקשיים, הרבה זוגות פרק ב' מגלים שבזכות התקשורת הטובה, (שפת ה-ב – אמרנו?), הם הופכים לשותפים אמיתיים, ולעיתים אף מגלים רמות אינטימיות ותמיכה שלא חוו קודם. משברים יכולים להפוך להזדמנות לגדילה – אם מדברים, משתפים, מקשיבים ומסכימים להתבונן לאמת בעיניים.

לסיכום

תקשורת יומיומית מוצלחת בזוגיות פרק ב' עם ילדים דורשת מודעות, סבלנות והשקעה. זהו תהליך מתמשך של התאמות הדדיות, יצירת גבולות ברורים לצד אמפתיה, ושאיפה לרווחת כל בני הבית. היו סבלניים לעצמכם ולבני הזוג, אל תחששו לבקש עזרה מקצועית כשתקועים, וזכרו: כל יום הוא הזדמנות קטנה לבחור בזוגיות ולבנות אותה – מחדש.

בעיניי, הכייף האמיתי, כעבור לא הרבה שנים, בפגישות משפחתיות יושבים בני הזוג וכל הילדים יחד באווירה טובה, ולא כמו שסיפר לי פעם מישהו, "הבן שלי סיפר לי שבשבוע שעבר ראה מרחוק את הבת שלה, אז עבר לצד השני, אין לא מה לדבר אתה…) חבל מאוד. אצלנו במשפחה אין מצב שזה היה קורה, הפוך.  בהצלחה!!!