יש רגע שבו הלב מרשה לעצמו להאמין שוב.
זה קורה אחרי גירושים, פרידה, או שבר רגשי עמוק. לאט, בזהירות, צומחת תקווה חדשה – זוגיות שנייה. אלא שכמו כל דבר טוב באמת, גם הזוגיות הזו מגיעה עם מורכבות. ילדים משני הצדדים, משקעים מהעבר, רגשות אשם, וגם פחד: "האם הפעם אצליח?"
ולמרות הכול – זוגיות בפרק ב' יכולה להיות מהחזקים והעמוקים שיש.
שלא נתבלבל – זה לא פשוט, אפילו מורכב מאוד. דרך אגב, אני קורא לתקשורת שלנו בפרק-ב "שפת ה-ב". זו שפה ותקשורת שונה מהזוגיות הראשונה.
בואו נודה באמת. זוגיות שנייה עם ילדים היא לפעמים כמו פאזל עם חלקים ממארזים שונים.
הלו"זים לא מסתדרים, לכל אחד יש סגנון הורות שונה, הילדים לא תמיד משתפים פעולה, ויש גם גרושים וגרושות בתמונה. הביחד לפעמים נראה בלתי אפשרי.
בזוגיות שנייה, פרק-ב יש אתגר אמיתי הוא פנימי והוא משותף לשני בני הזוג:
להצליח להיות נוכח/ת בזוגיות בלי לברוח, בלי להתנתק, בלי לשחזר את אותם דפוסים שגרמו לנו להתרחק בפרק א'.
מה שונה בפרק ב'?
פרק ב’ נולד מתוך בחירה. אנחנו לא "נסחפים" לתוכו, אלא מגיעים עם ניסיון חיים, תובנות – ולעיתים גם צלקות.
אנחנו יודעים כבר מה אנחנו לא רוצים, אך לעיתים פחות ברור לנו מה כן. כאן מתחילה העבודה האמיתית.
בפרק ב' יש פחות אשליות – למרות שאם לא היו, כנראה לא היינו מתאהבים כך, יחד עם זאת הרבה יותר אחריות.
האהבה כבר לא בנויה על פנטזיות. היא נבחנת ביומיום: במי מוריד את הזבל, מי מדבר עם הילד המתבגר, מי מתגמש בסופי השבוע. כמה בן או בת הזוג הקודמים מתערבים לנו, כמה הפעם אני מוותר/ת. שמעתי פעם מישהו האומר שפרק-ב זו "זוגיות בתוך שדה מוקשים". יש בזה הרבה מהאמת
מה עובר על הילדים?
לילדים לוקח זמן לעכל. הם לא תמיד רוצים אותנו, לעיתים הם מקווים שההורים שלהם יחזרו. לפעמים הם פשוט פוחדים לאבד שוב. אלו מחשבות וציפיות שהולכות אתם שנים.
הם חווים כל השבוע מעברים בין בתים, משפחות, ריחות והרגלים. מאוד מורכב. חשבו פעם מה עוברים הילדים שלכם כשהם הולכים לאמא או אבא, שאולי כבר גם בזוגיות. הם כל פעם צריכים להתגל לבית ומנהגים אחרים. שלא לדבר על אנשים אחרים.
וזה בדיוק המקום שבו זוגות נופלים ,או מתרוממים:
האם נדע לתת מקום גם לילדים, גם לבן/בת הזוג – וגם לעצמנו?
האם נצליח להחזיק אהבה, גם כשהיא לא "מתוקה", אלא דורשת גבולות, תקשורת פתוחה וסבלנות אינסופית?
אז מה כן עוזר לזוגות להצליח בפרק ב'?
שיחות אמת – בלי מסכות, בלי משחקים. לדבר גם כשקשה, גם כשכואב.
ברית זוגית ברורה – לא לוותר על עצמנו, אבל גם לא לעזוב כשלא נוח. לא פעם אני ממליץ לזוגות פרק-ב, כתבו בינכם מה הסכמתם. מה חשוב לכל אחד מכם. שיהיה ברור.
הסכמות ברורות על חינוך וגבולות – גם אם לא הכל מוסכם, שיהיה תיאום. אפשר להעזר ביועצות בגנים או בבתי הספר.
לזכור את ה"ביחד" – ליצור רגעים זוגיים נטולי ילדים, משימות או בעיות. ולא פחות חשוב ליצור "יחד" עם כל הילדים, על ידי טיולים, חופשות. האמינו לי, הם יודעים להסתדר, ואת זה בד"כ יזכרו תמיד.
משפט השראה לסיום
"משפחה בפרק ב' היא לא שחזור של הפרק הראשון – היא ספר חדש. והפעם, אנחנו הכותבים."
וטיפ אחרון:
אם אתם נמצאים בזוגיות שנייה, אל תמדדו אותה לפי מה ש"אמור להיות".
תנו לעצמכם להמציא מחדש את הדרך, בקצב שמתאים לכם.
וכן – זה אפשרי. עם רצון, הקשבה והליכה צעד אחר צעד – נולדת אהבה עמידה יותר, חכמה יותר, ואמיתית יותר. בהצלחה!!
