משפחה בכלל וזוגיות בפרט הם הבסיס הטבעי של האנושות להתפתחות, ומשמשים מאגר כח לצמיחה אישית, זוגית ומשפחתית. לאורך חיי האדם, התקשורת האישית והזוגית הייתה הדבר הבסיסי שאפשר העברת מידע, רגשות, והביאה להתפתחות הגזע האנושי. בלחץ העידן המודרני, התובע מאתנו הרבה תשומת לב מחוץ לתא המשפחתי, נפגעת התקשורת הזוגית, דבר הגורם לחוסר הבנות ומורכבויות ביחסי הזוגות והמשפחה. בפרק זה, אני מביא מספר מאמרים הנוגעים בצד הזוגי, הקשר המיוחד הזה, ואיך ניתן בתשומת לב וסובלנות לשפר את התשורת ובעקבות כך גם את הזוגיות. קריאה מהנה
כמו שני גלגלים שנעים יחד…
מוכר וידוע שכל שני גופים הנעים אחד בתוך השני, או בחיבור זה לזה, נשחקים עם הזמן, ויש לשפצם. ממש כמו זוג גלגלי שיניים, גם הזוגיות, בה נעים שני שלמים יחד, זקוקה לתחזוקה, לשם שיפור ושיפוץ מערכת היחסים בתוכה.
האם גם הזוגיות שלכם נשחקת עם השנים? אם כן, מה נכון לעשות כדי למזער אותה למינימום את השחיקה ולתת למערכת הזוגית את השיפוץ הנכון?
בואו נבין רגע מה קורה לזוגיות שלנו במהלך הזמן: אנו מכירים, בד"כ בגיל צעיר יחסית, נראים עדיין טובי מראה וחינניים, כל אחד מאתנו חולם על כיוון מסוים בחייו. לאחר תקופת הכרות, מישהו מאתנו כורע ברך, אנחנו מאושרים, מתחבקים ומדברים כמה שיותר, ולאט לאט, כל אחד שוקע בעולמו, לימודים קריירה, ילד ראשון ואח"כ שני, ופתאום אנו כבר פחות צעירים, לא מדברים כל כך הרבה, ובמקרה הטוב המעטנו ההתחבקויות, במקרה הפחות טוב, לא מתחבקים בכלל.
מה קרה? החיים ניהלו אותנו, נשאבנו לתוך העשייה והצמיחה האישית, והזוגיות, שהייתה פעם המרכז שלנו, פינתה עצמה לטובת אחרים. זוהי השחיקה.
כשאני יושב עם זוגות ולפעמים גם בשיחות אישיות, אני מגלה שהשחיקה היא לא רק זוגית, היא מתחילה בפנים, אצל כל אחד. כלומר, מגיע רגע בו אני לא אוהב/ת איך אני נראה, כן או לא הצלחתי להגשים יעדים מקצועיים, בקיצור, סוג של חוסר שלמות אישית. במבט לאחור, על תקופת ההיכרות והחיזורים התמונה האישית אופטימית יותר, אנחנו אוהבים עצמנו, או לפחות מאמינים בעצמנו ובדרך. מכאן מבקש לומר, כי חלק מהשחיקה הזוגית, מגיעה מהשחיקה האישית, כשאני לא אוהב את עצמי, קשה לי לאהוב את מי ומה שלידי.
בשלב הזה בחיים יכולים בני הזוג להיות "שוברי השוויון", ולהביא את הערך המוסף שלכם. למה אני מתכוון?. חשבו רגע מי מכיר אתכם הכי טוב?…… אמא? אבא? עד שלב מסוים בחיים זה נכון. מי שמכיר אתכם טוב ביותר בשנים האחרונות, ישן לידכם, רואה אתכם, מריח אתכם וחווה אתכם הם בני/בנות הזוג שלכם. וכך גם אתם אותם. לכם יכול להידלק הסנסור הראשון, שמשהו קורה, יש ירידה בתשומת הלב, בחלוקת הנטל בבית, בצורת הויכוחים, שעות בילוי משותפות. כל אלו הם סמנים המעידים שבני זוגכם טרודים במשהו אחר, בצורה המנתקת אותם מהזוגיות ומהמשפחה. זה השלב להבין שקיימת שחיקה וצריך לעצור לשיפוץ.
הדרכים להקטין שחיקה אישית וזוגית הם פשוטים:
- חזרו לדבר ולהתייעץ עם האנשים שמכירים אתכם הכי טוב בעולם. בני הזוג שלכם.
- פרגנו לעצמכם בספורט או בכל עשייה שהיא לא עבודה וממלאת אתכם אנרגיה חיובית, חזרו לבלות בזוג, סרט, בית-קפה, סוף שבוע, סתם הליכה משותפת בלילה יחד. הרעיון הוא למצוא זמני איכות ממוקדים ויחסית קצרים, שיאפשרו לכם לעצור את השחיקה, את צרכני האנרגיה מסביב, ילדים, עבודה, חדשות, חברים, משפחה….. ומצאו זמן לעצמכם. גם אישי וגם זוגי.
- הטעינו עצמכם בדברים שיזכירו לכם מי אתם, שמה שיש לכם זה מצוין, לא חייבים כל הזמן לרצות עוד.
- חזרו לשתף ולסמוך על בני הזוג.
- חזקו את התא המשפחתי בטיולים קצרים, במשימות שיפוץ בבית פעם בתקופה, כל רעיון שמחזק ומדגיש את חוזקות הזוגיות והמשפחה יבורך.
שחיקה היא לא גורל שמים, היא תהליך טבעי שניתן וצריך למזער אותו כל הזמן.
לסיום, סיפור קטן מזוג שהגיע בגיל 50+, באמת שחוקים, וביקשו רגע לפני הפרידה לבדוק אם יש סיכוי. לאורך התהליך שעברנו, ולזכותם יאמר ששיתפו פעולה, ראיתי איך לאט לאט נוצרת שוב קרבה רגשית וגופנית, הם חזרו לשתף, להתייעץ, מערכת היחסים עם הילדים, שכבר בגילאים בוגרים השתפרה. כשסיימנו התהליך ביקשתי אם הם מוכנים לומר כמה מילים, וזה מה שכתבו: "… באנו לכאן שחוקים, עייפים עם החלטה להיפרד. עם זאת בחרנו לתת לעצמנו עוד סיכוי אחד ולשמחתנו הוא הצליח בגדול. גילנו מחדש אחד את השני, חזרנו לאהוב כמו פעם, וגילינו שאף אחד מאתנו לא הלך לשום מקום. היינו כאן, מתחת לאף אחד עבור השני, אבל לא ראינו……"
