להתגרש או לגור בנפרד?, מה אתה אומר שאלו אותי אתמול זוג חדש שהגיע לפני מספר שבועות. הסברתי להם שאני לא קוסם, ומבקש להכיר אותם קצת יותר לעומק, כדי להבין מה חסר להם שהם רוצים להתנתק.
הרקע שלהם, 17 שנה יחד, שלושה ילדים. קריירות כשכירים ומשהו לא עובד יותר, כמו שאמר לי מוטי. רינה ,(שמות בדויים), שאלתי, מה לא עובד? היא הסתכלה על מוטי, הסתכלה עלי וענתה: "מהבן הראשון חלה התרחקות כלשהי בנינו. אומנם מכבדים אחד את השני, אבל זה לא זה, ועם הגיל והשנים, כל אחד שקוע יותר בעצמו בעבודה ובחוג החברים שפיתחנו מסביב לנו."
מוטי הסכים והדגיש, כי רינה אמא מצוינת והוא בטוח שהיא אוהבת אותו אבל חסר משהו….
מה זה המשהו שאלתי אותם? היה שקט.
בסוף מוטי אמר, חסרה לנו התשוקה להיות יחד, להתגעגע אחד לשני. לאף אחד מאתנו אין מאהב או מאהבת, ומשהו חסר לנו.
רינה אישרה את דבריו, ואמרה, שהתחושה לא טובה. מין ריקנות, כי באמת אין לה תלונות למוטי אבל משהו יותר לא מושך אותה ולכן הם מתלבטים אם ללכת לרבנות, או להיפרד מהסכמה ולראות מה יקרה.
מכאן החלה בהסכמתם עבודה זוגית ופרטנית, בינתיים הם יחד ומשתפים פעולה.
רינה ומוטי מדברים על רגש, חום שחסרים, אתם מבינים על הם מדברים?. לא משהו טכני, לאורך העבודה איתם, במיוחד כשהייתי עם כל אחד לבד, ירדו דמעות והרבה, כאב של אוהבים, אכפת לנו, אבל לא יודעים מה לעשות.
ישנן טכניקות פשוטות להחזיר אהבה של רגש. של אכפתיות ממקום בלב, צביטה, געגוע.
המסר שלי מהמקרה הזה, הם לא לבד. הרבה מאתנו מרגישים שחיקה באהבה עם השנים, מחפשים פתאום ריגוש או משהו חדש, לא רק סקס, בכלל ריגוש זוגי אחר. זה טבעי. רק לא בטוח ש"בחוץ" זה קיים יותר מבבית. בסוף, בסוף, איזו זוגיות חדשה שנמצא, היא תיכנס לרוטינה עם הזמן, והמחיר שנשלם על הפרידה, משבר האמון עם הילדים, והלימוד מחדש של בני זוג חדשים, לפעמים גדול מידי יחסית לבעיה האמיתית שאיתה אנו מתמודדים. לא סתם, כ-70% מזוגות פרק-ב לא שורדים יחד לאורך שנים.
לכן השאלה אם להתגרש או להיפרד צריכה לפחות בשלב הראשון להוות אור אזהרה לבדק בית עמוק ואמיתי בין בני הזוג, ונכונות לשיתוף והכלה כדי להגיע גם אולי לתשובה אחרת.
