אצל מי אני אוכל טוב יותר?, זו שאלה ששואל עצמו כל ילד, ובמיוחד ילדי פרק ב.
הפעם אני מבקש לעורר מחשבה בנושא תזונה של ילדינו ובמיוחד ילדי פרק-ב. ילדים אצל משפחות פרק-א אוכלים בבית, אצל סבתא-א. או סבתא-ב. בכמה בתים אוכלים ילדי פרק-ב?, בוא נראה מה האופציות: אמא, אבא, סבתא-א סבתא-ב. לאחר שאבא מכיר מישהי יש סבתא-ג ולאחר שאמא מכירה מישהו יש גם סבתא-ד. רגע, לא סיימנו, בכמה מקרים אחד ההורים נעזר יותר באח או אחות, והנה יש לנו חוסר שליטה מוחלט מה אוכלים ילדינו, ולמה?, מי לא רוצה לפנק את הנכד שלה, ובטח אם צריך לקלוט אותו למשפחה חדשה?.
מה אני מנסה לומר כאן?…… היום, כשעולה המודעות לתזונה בריאה יותר, הבנויה על ארוחות מסודרות, אני למד מלקוחות, שיש לפעמים ויכוחים מה, כמה ואצל מי הילד, או הילדים אוכלים. אם בבית הראשי, בד"כ אצל אמא, יש מודעות ושומרים על כללים, אז בשאר המקומות רוצים, ממקום חומל וטוב, לפנק, ולזה יש לפעמים מחיר, שלא לדבר על הורה טוב והורה פחות טוב. מוכר?.
אז אצל מי אני אוכל טוב יותר?. השאלה הזו תמיד תהיה, ויהיה קשה לשכנע את הסבתות לא לפנק ולפעמים בהגזמה . עם זאת, חשוב שהורים יסכימו על קווים מנחים, זה נכון נכון גם לפרק-א, וינחו את המשפחות המורחבות מה כן, ומה אם בכלל, לכבד בצניעות ככל שניתן.
ילדים מבינים מסגרת וכללים, גם אם כיום נראה שגבולות אלו נפרצו לחלוטין, עדיין למסגרת, לכללים יש משמעות בעיני הילדים, ובמיוחד, כמה שישמע מוזר, זה משרה בטחון. כן בטחון. ילדים וגם נערים, צריכים שיגבילו אותם. חלקם אפילו מפרשים זאת, גם אם לא במודע, וואלה, הם דואגים לי. אני חשוב להם. כן, גם כשאנו אומרים לא, ועדיף להסביר, זה אולי מעורר ויכוח, אבל משהו בנפש, אומר, הם אוהבים אותי. לכן, תחרות על ליבו של הילד, דרך קיבתו, אינה הפתרון הרצוי. אין זה אומר שלפעמים אי אפשר לפנק, לאפשר, אבל לא כדרך של מה שבבית כרגע לא חשוב, או כאן אין לזה משקל, משפטים ששומע בוורסיות שונות מלקוחות..
אז מה סיכמנו? – נסכים על כללי תזונה נכונים ומתאימים לילדים, נשמש דוגמא לילדינו ונראה ונבדוק מה הם אוכלים גם מחוץ לבית, ממקום שלאחריות, שיתוף ובראות. בהצלחה.
