(מטעמי נוחות המאמר נכתב בלשון זכר)
"הוא נשוי לעבודה", אמרה לי לקוחה בפגישה עם בני זוג. משפט שאני מכיר בלשון זכר וגם בלשון נקבה.
זה משפט המעביר כאב, אכזבה, ביקורת. כל אחד ואחת מאתנו מתחתן ומקים משפחה כדי להרגיש רצוי, אהבה, שייכות, והנה עם השנים לאחד מבני הזוג יש עסק, התובע ממנו את אותם משאבים שדורשת הזוגיות.
אם בזמן שהתחתנו היו 3 צלעות, גבר, אישה, זוגיות ובהמשך גם משפחה, וסביר להניח שכל צלע הייתה זהה באורכה, הרי כיום יש עסק, בעל העסק וזוגיות/משפחה, כאשר בדרך כלל אנו מוצאים כי צלע הזוגיות נפגעת על חשבון העסק.
העסק דורש, זמן, כסף, הוא מעורר רגשות, גאווה, אכזבה, לחץ נפשי, רובם נמצאים גם במערכת היחסים הזוגית.
לאורך השנים אני שומע בדרך כלל, "מה היא רוצה, אני משחק משחקים?, אני עובד קשה כדי שיהיה כסף בבית…"
כלומר יש צידוק, אני הקורבן, אני מרגיש מוזנח, והיא עוד מעבירה ביקורת.
כמובן שאין כאן צדק אפסלוטי, ובדרך כלל שהזוגיות נפגעת, אנחנו יותר ויותר משקיעים בעסק, או יותר נכון, נמצאים בעסק על חשבון זמן הבית.
מה כן אפשר לעשות?
אם השנים גיליתי, שלא מעט בני זוג, אינם מכירים באמת את העסק המשפחתי, אינם באמת יודעים מה נדרש כדי שהעסק יצליח, דבר המביא לפערים גדולים בציפיות של בני הזוג אחד מהשני.
אני ממליץ, קחו את בני הזוג לעסק, עשו להם הכרה עם העסק. ספרו להם מה מעולה בו, היכן אם מרגישים שקשה לכם. מה הייתם שמחים שלעסק יהיה, כדי שיהיה לכם יותר לנהל ולפתח אותו.
השיתוף והמידע, הם אבות תחושת היחד מחד, והנכונות לעזור, להירתם מאידך. אם בחשיבה, בפתיחת קשרים שיש אולי לבני הזוג שלכם ולא ידעתם. נסו ותהנו
