למה התחפשת?, שאלה אופנית לפורים. פורים הוא חג של תחפושת שמחה, מסיבות, ויציאה רגע מהמוכר, השבלוני, היום-יומי.
במיוחד בחג זה אפשר לפרגן לבני הזוג, לסגור יומנים, להגיע מוקדם הביתה, לצאת יחד לבלות כזוג לבד או במסיבה כזו או אחרת.
יחד עם זאת בואו נחשוב כמה פעמים לאורך השנה אנו לובשים מסכות בבית, בעבודה, בחיים?, כמה פעמים אנחנו לא מרוצים, ומציגים כאילו מרוצים, כמה פעמים לא טוב לנו בבית, בזוגיות, בקריירה?,
פורים ממחיש לנו כמה תחפושת היא בר חלוף, וכמה צריך להתאמץ כדי להכין, ללבוש, להתאפר. לכן גם המסכות שלנו בחיי היום יום דורשות מאתנו מאמץ, במיוחד מאמץ נפשי.
אמרה לי פעם לקוחה, וזה נכון לשני המינים, "חזרתי מפגישה כייפית עם חבר נהדר, אפילו התנשקנו, וואהו, ורגע לפני הדלת בבית, נעצרתי, מחקתי את החיוך והכייף שהיה ולבשתי שוב צורה של אישה מסורה ועמוסה החוזרת מהעבודה. זה הורג אותי, זה לוקח ממני כוחות נפש, גם הצורך לשקר למי שהוא בן זוגי ואבי ילדיי, וגם ה"משחק" שאני משחקת עם עצמי. אני לא באמת אני בתקופה האחרונה". זה נכון. היא כל פעם מתחפשת מחדש לבת זוג, נאמנה, רעיה מסורה, אמא מאושרת, אישה הממלאת את הציפיות מעצמה. כמה מסכות, כמה מאמץ.
כדי לא להגיע למצבים כאלו, ומבקש להדגיש שוב, זה נכון לשני בני המין, גברים ונשים כאחר, חשוב לדבר, לשתף, להיות בתקשורת נכונה עם בני הזוג. כשאתם מתחילים להרגיש שמשהו הולך עקום, עצרו, דברו, לכו להתייעץ עם צד שלישי. אל תתחילו ללבוש מסכות. המסרים של המסכות זה לא אתם, בדיוק כמו בפורים. זה משחק, רק שהפעם זה משחק בחיים שלכם ומשחק עם הנאשים הקרובים לכם.
פורים עוד רגע לפנינו, צאו לבלות, מי שאוהב לשתות, זה החג, התייחסו אחד לשני, היזכרו מה היה כייף ביחד, למה רציתם להיות יחד לפני החתונה. הסירו בחג זה את הדאגות, וצאו לבלות. תהנו
