בעבודה עם זוגות שנמצאים בזוגיות פרק ב עם ילדים, או זוגיות במשבר בכלל עולות שאלות רבות. ריכזתי חלק מהשאלות (אמיתיות לגמרי) שנתקלתי בהן בקליניקה (כמובן בעילום שם) אולי השאלות האלה יוכלו לעזור לכם בהתמודדות שלכם. אני כאן אם יש לכם שאלות נוספות
האם יש לך לכם דילמה או נקיפות מצפון שלמעשה אתה רואה את ילדיך פחות מאשר את ילדי בת הזוג? מה היחס לגרוש/גרושה? ענייני? חברותי? מה היחס לבן זוג של הגרושה? יש יחס?
שלום רב
כאדם שחי שנים בזוגיות שנייה, עם הילדים שלי, שלך ושלנו, ומלווה זוגות בפרק ב', יכול להעיד כי למרות השנים שחלפו, וילדיי מנשואי הראשונים כבר בוגרים, עד היום כואב לי שלא שהייתי במחיצתם יותר, ועם זאת השכלנו לשמור על הקשר החם והקרוב עד היום. מיצינו את שיש. לגבי תחושות לילדיי זוגתך- זה שלך, אין לראות בהם תחרות לילדייך, ועם זאת, אם הם בגיל צעיר יחסית, יש לך השפעה עליהם, והם בוחנים אותך כל הזמן, ועלייך להחליט איך וכמה אתה משקיע בהם. לעולם לא תהיה אביהם, ועם זאת תוכל להיות אדם שישפיע על חייהם, לשיקולך. לגבי האקסים?, אני בחרתי לקבל אותם כחלק מחיי וחיי ילדיי כולם, והקשר היא מאוזן ושקול באופן יחסי למיקומו בחיי הילדים.
מקווה שקצת הבהרתי ועזרתי, תמיד לספור עד 10, ולחשוב רחב ופשוט.- בהצלחה.
שלום
אם מבין נכון אתם גרושים וזה הבן המשותף.
נראה לי שהבן צריך יותר הכוונה אישית מקצועית, והפתרון שלתת כל הזמן,
רק מזיק לו בסופו של יום.
למען אחדות משפחתך הנוכחית, וגם לטובת עצמאות בנך, הייתי ממליץ לך להזמין אותו לקפה או ארוחה מחוץ לבית, ולהסביר לו שעם כל אהבתך אליו, אתה מבקש ראשית שיסכים לקבל תמיכה והכוונה, שנית, כאדם בן 24 אתה מצפה ממנו שיידע להתחיל לכלכל עצמו, ועליו לעזור לך ולאמו בכך שיוריד ממכם את נטל הכלכלה שלו. בתור אדם בן 24, הוא חייב להשתתף חלקית בהוצאות הבית בו הוא לן, זה למען כבודו העצמי ועתידו הערכי וההתפתחותי. זה על "רגל אחת". מקווה ששיחה ברוח הדברים, תעזור לך ולו להיות בקשר פתוח ומאוזן, ותאפשר לבן, לבחון עצמו מחדש ולהיעזר בך, רק ברגעי אמת.
בהצלחה
אנחנו בקשר כבר חודשים ארוכים והילדים מודעים לכך שלאבא יש חברה רצינית.
ברצוננו למסד את הקשר ולהעלות אותו שלב, לזוגיות פרק-ב. ובמסגרת זו – להפגיש בין הילדים לביני, בעדינות וברצינות הראויה.
אנו תוהים איך נכון לעשות זאת, האם אחד על אחד (נניח עם הגדולה קודם) או עם שלושתם יחד, והיכן – האם בבית אביהם או במקום כמו בית קפה, ועוד שאלות כיוצא באלו.
מי חווה דבר דומה ויוכל לסייע?
כמובן שמדובר במפגשים רגישים ולכן חשוב לנו לעשות זאת כמו שצריך.
תודה.
שלום
זהו רגע מאוד קריטי ורגיש לכל הנוכחים. חשוב שייעשה עם הכנה מסוימת מצד האב, ובאופן טבעי ככל שניתן. הייתי ממליץ שזה יהיה במקום בו הילדים יוכלו להרגיש נח ולקחת אוויר אם יהיה צורך, כלומר שיוכלו לצאת, להיכנס, לא להרגיש לחוצים, ולאפשר להם ולך לקחת הזמן. חשוב מאוד, להשאיר האגו בצד, ולהיות שם עבור הילדים, גם את וגם אבא שלהם. המפגש הראשון חשוב מאוד, למרות עלייך להבין, כי כל הזמן תבדקי. הכלל החשוב ביותר, בוודאי לשלבים הראשונים, לא לנסות להיות אימא שלהם.
כאדם שנמצא בפרק ב' שנים ארוכות, ומידי פעם מלווה זוגות, עלייך וגם על בן זוגך להבין, שעל נושא הילדים תיפול ותקום מערכת היחסים שלכם, ובוודאי לאחר שיהיו ילדים משותפים. זה בהחלט אפשרי, וכשזה מצליח זה כייף אדיר, זה דורש כל הזמן תשומת לב והשקעה – בהצלחה. איל
בכתובת הזו: (זו אינה המלצה מקצועית) https://www.forgetit.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA.php?n=5
ואני מיואשת
אין לי כבר יכולת להתנהל בקשר ישיר מולו כשצריך משהו (החלפת ימים שקשורה לטובת הילדים כי יש פעילות של הילדים מבי"ס והוא לא יכול לקחת כי גר לא מאד קרוב או החלפות ימים בגלל חגים וכו וכו)
היה הרבה יותר אם היה גורם שלישי שמתווך בינינו (אז הוא היה מתבייש אולי להראות איך הוא עושה דווקא)
עובדות סוציאליות זה הכתובת או משהו אחר?
במקרים כאלו ודומים מומלץ לעבוד דרך עו"ס, ו/או עו"ד שערך בניכם ההסכם. החשוב ביותר זה להימנע כמה שיותר לערב הילדים בריב בניכם, למרות שסביר להניח שהם שומעים ויודעים. יש מקרים בודדים, שקרוב משפחה המקובל על הצדדים מוכן להתערב ולגשר. – בהצלחה
אני יודעת שאני צריכה להכיל, ולקבל, ולהיות סבלנית. אבל פשוט בא לי להגיד לו: תסתום כבר!!
התייחסות:
כאדם החווה משפחה מורכבת מעל 20 שנה וגם עובד עם זוגות פרק ב', מבקש להוסיף מספר דברים:
מניח כי הילדים שלו מגיעים לביקור ולא לנים אצלכם דרך קבע, ואם כך הוא, זכרי שהילדים שלו, הם ילדים, וכאשר הוא מגיע לביתך, חשוב לו להביע עצמו כדי להרגיש שייך, וגם לקבל תשומת לב. מה יותר קל מל"השתלט" על הבן שלך?. נסי לראות הדברים בעיניי הילדים, ולא מהמקום שלך, כפי שכתבת, "נעלבת בשבילו". יש כאן דינמיקה שתלך לאורך השנים, גם כשיתבגרו, ורק הדרך בה תובילו את ובן זוגך תקבע את טיב מערכות היחסים בין הילדים.
אצלנו זה 2 בנים שלי, בת שלה ובת משותפת, כשביחסים בניהם טובים מאוד, וזה מכיוון שלא העמדנו מישהו לפני ילד אחר, כל אחד קיבל את הבמה שלו, ועם זאת יצרנו ויוצרים עד היום, פעילויות משותפות וזמן איכות גם מחוץ לבית, כדי שיכירו ויהיה להם הזמן שלהם בלעדינו. בכל מה שכתבתי, חייב להיות גם חינוך מתואם בין שניכם, שהוא נכון לכל הילדים, וברגע שתסכימו על כך, יהיה קל יותר להעיר לילדים, כולל – סליחה, זו שיחה שלנו, בבקשה לא להתערב, ולא משנה מי אומר אותה, רק לומר עם חיוך , אך בתקיפות מה. בכלל, מומלץ שכל הנושאים הקשורים לכל הילדים, תחליטו יחד, זה מחזק אתכם כזוג, ומשדר לילדים, כולנו שווים, כולנו רצויים. חג – שמח
החיים ביחד מורכבים ובעיקר שאנו בפרק – ב'. חשוב מאוד התיאום בינך לבן זוגך. חשוב שתביני כי גם אינו אומר זאת, יש לו ייסורי מצפון על כך שאינו רואה את ילדיו כל יום, ולכן הוא לכאורה מתמסר להם בלבד. האמת שהוא קרוע מבפנים, וחשוב שתשבו ותדברו על כך. שהוא יסביר מה עובר עליו, ואת תשקפי לו את רגשותייך. האמת – כרגיל באמצע. הנכון הוא לתכנן הביקורים, להסכים מה עושים, למצוא דרך לשלב אותך בחלק מהפעילויות שלהם, חשוב שיימצא גם זמן לבד איתם. צאו לחופשות יחד, מצאי דברים בהם את יכולה לסייע להם כאשה. מעבר להכל חשוב לזכור, הילדים הם אלו שעוברים מבית לבית, שלא לדבר מאזור לאזור. הם לחוצים, טעונים וחווים חוויה מורכבת. אנו, המבוגרים, חייבים להבין זאת, ומהמקום הזה, למצוא דרכים להכיל אותם ואת המשפחה המורכבת שלנו. זו "שפת הב' " כפי שאני קורא לה.
הכרנו לפני 3 שנים. אני ג+1. והוא ג+2. אהבה גדולה. כל אחד פגש את ההורים של השני. את החברים. וכבר התחילו דיבורים על נישואים שניים. אחרי שנה וחצי הקשר הסתיים. אני יזמתי את הפרידה.
חשוב לציין שהייתה פרידה לא יפה מצידו. ריב גדול מאוד. המון כעסים שהצטברו ויצאו החוצה בבת אחת. הקשר נותק……………
לפני שבועיים הוא התקשר – סיפר שנפרד מהבחורה שאיתה יצא. ושהוא עדיין חושב עלי וישמח להיפגש. נפגשנו. היה טוב ! לא דיברנו על אהבה, אבל ממש נהניתי.
אני עדיין אוהבת אותו !
אבל –
נורא מפחדת מלחזור ולהיות איתו בקשר. מפחדת לתת את ליבי ונשמתי ולהיפגע שוב.
ויש גם את העניין שאם נחזור לזוגיות – כל הסביבה הקרובה שלי נגדו. אני חוששת שהבת שלי לגמרי תתבלבל. פתאום האקס של אימא שוב חוזר.
אוףףףף – מה עושים ?
שלום
ראשית לא ממהרים. שנית, מתוך אותה תחושת אהבה, מציע לברר בניכם מה קרה
אז ולמה נכון עכשיו. צאו קצת בשקט, בלי פרסומים. מתוך הנחה כי כרגע
הדברים יזרמו, שניכם כנראה רוצים לשדר כך), מציע לפני הפרסום והחיים
המשותפים, ללכת לגורם שלישי שקצת יעבוד יעבוד אתכם מה היה, ומה כל
אחד מכם מצפה מהשני בפרק ב' שלכם. זה חשוב, כי עם כל הרצון שלכם
"לכפר" על הפרידה, אולי שהו לא תגידו, זוכרת שסיפרתי ש"הייתה פרידה
לא יפה מצידו. ריב גדול מאוד. המון כעסים שהצטברו ויצאו החוצה בבת אחת." ? בהצלחה –
אני גרוש כמובן,
הילדים אצלה.
יש דברים שהיא עושה כשהם אצלה ולא מקובלים עליי
לדוגמה מכניסה אותם לשרותים וסוגרת את הדלת כעונש
אין לי בעיה להגיד לה ולהעמיד אותה במקומה, הבעיה היא שגרושתי כועסת
על הילדים שהם מספרים ואז אני במלכוד,
כי יפחד לספר לי.
שלום
ראשית, מתוך הנחה כי הסיפור של הילד נכון, זה אכן אלימות, וחשוב לא לשבת בשקט.
מניסיון, הילד מספר לך כי הוא רואה בך דמות אב, סומך עלייך, ועם כל
הפחד, רוצה תמיכה, עזרה. הצעתי, אם אפשר על כוס קפה, ולא, בטלפון,
שיחה עם גרושתך, ועלייך להיות מאוד ברור. ךא מוכן לשמוע ולהבין כי
הילד עובר איומים, עונשים הגובלים באלימות. במידה והדבר ממשיך, אתה
פונה ללכת הרווחה ברשות בה הילד גר ומתלונן. במידה וזה ממשיך – זה
אשר עלייך לעשות. במקביל, להדק ככל שניתן הקשר עם הילד, כולל שיחה
יומית בטלפון, להעביר לו התחושה, שאתה איתו. אם אתם גרים במרחק
גדול, אפילו למספר ימים לעבור התגורר לידו במלון או צימר. עד כדי
כך. שהוא ירגיש את דאגתך לביטחונו, והיא תבין שאתה רציני. בהצלחה – איל
נשארים בגלל חובות כלכליים משותפים שרוצים לצמצם .
נשארים בגלל שלא יכולים למכור את הבית למען הילדים .
אבל רוצים לחיות כגרושים .
מה עושים? הכל כרגיל כמו כל זוג גרוש רגיל?
אין מריבות . הגירושים בהסכמה.
האם לפנות לעורך דין לעשות הסכם .
בית רבני יקבל גירושים ללא הסכם על אחזקת ילדים , מזונות – שכרגע הילדים הם באחזקה משותפת . עם מי להתייעץ בנושא?
שלום
כל הכבוד לכם שהצלחתם להבין כי אתם רוצים להיפרד, והדברים בהסכמה.
חשוב להסתכל קדימה. כרגע הכל בהסכמה והלוואי וכך יישאר. ייתכן ובעתיד ייכנסו בני זוג נוספים ואז לא בטוח שכל ההבנות יישמרו. לכן, לדעתי, חשוב שיהיה הסכם כתוב, שיסביר בפשטות מה קורה עכשיו, והיכן ואיך מבררים חוסר הסכמה בעתיד. ההסכם יכול להיות ע"י מגשר, עו"ד, ו/או עם תוקף בית משפט. בהצלחה -איל
אנחנו מתגרשים, האם הוא יכול לחייב אותי דרך בית משפט להמשיך לקיים איתו יחסי מין באופן קבוע בטענה שהוא התרגל לכך ולכן הוא זכאי להמשיך להנות מכך ?
שלום
ממש לא. הקפידי על לינה נפרדת, ושום קיבה פיזית היכולה אוולי לרמוז שאת לא מתנגדת. אלו חייך! לאף אחד אין עליהם בעלות. בהצלחה – איל
אני גרוש 5 שנים ונמצא במערכת יחסים עם גרושה +2 מזה כשלוש שנים. אנחנו אוהבים ומסתדרים אך ילדיה לא מקבלים ברצון את הקשר בינינו ולכן איני מתגורר עימם אלא בדירה משלי ואיני נפגש עימם אלא היא באה לדירתי. משפחתה המורחבת של בת זוגי קיבלה את הקשר שלנו בידיעה שאני גורם לה אושר ואף נפגשנו במהלך השנים כמה וכמה פעמים. כולנו מקווים שהילדים יתרצו וישנו את דעתם אך בינתיים ללא הצלחה.
והשאלה: אחיה של בת זוגי מתחתן, בשעה טובה באילת ומזמין את המשפחה להתארח במלון בעיר לקראת החתונה. הבנתי שהכוונה היא לא להזמין אותי לחתונה, אינני יודע למה,אולי בגלל רגושתיהם של הילדים. את הגרוש של בת זוגי, כן הזמינו לחתונה ולאירוח במלון. האם זה מצביע על משהו? האם המשמעות היא שהמשפחה של בת זוגי אינה מקבלת את הקשר שלנו? המצב גורם לי תסכול חוסר וודאות ועלבון
שלום
מצב מורכב מאוד אתה מתאר כאן. כשמסתכל על החלק האופטימי, יש לך בת זוג
אוהבת, מתמידה וכנראה עונה על שאיפותך לזוגיות. עם זאת, נתתם לאורך
השנים לגיטמציה לכך שאתם יחד….אבל זה רק שניכם. השאלה כאן לא אם
בסדר או לא בסדר, אלא איך אתם כזוג רואים ומגדירים את מערכות יחסיכם,
במיוחד שזה כבר 3 שנים. אם מקובל על שניכם שאתם יחד פיזית רק שלאתם
פנויים ממטלות משפחתיות וקריירה, בסדר. אם לא, יהיה נכון לשבת ולדון
מערכת היחסים לאן. כנראה שלזוגתך בסדרי העדיפויות הופעה בכל מקום עם
בן זוג אינה דבר הכרחי, ואצלך, אם מבין נכון – לא כך. צריך לשבת
ולדבר. בהצלחה – איל
אנחנו בפרק ב נפלאועל פניו הכל בסדר
הבעיה מתחילה שמוצש שהילדים שלה חוזרים..שלי חוזרים רק ביום א
הילדים חוזרים מנותקים ממני ולא משנה מה היה לפני הם כאילו חוזרים אחרי "איתחול"
אנו יודעים שהאב מסית אותם נגדי וגורם להם לצלקות בכך שמציג אותי כנראה בצורה מפלצתית
אציין שבימים שהם כאן איתי הם כמו ילדיי לכל דבר ועניין ואף פעם לא דיברתי על אביהם מילה אחת .
לדעתכם איך אנחנו יכולים להתמודד עם דבר כזה?
לתשובתכם אודה
שלום
הבעיה שאתה מעלה, היא סוגיה מורכבת מאוד ועולה אצל זוגות פרק-ב' לא
פעם, גם הפוך. חשוב קודם לעשות סדר. כפי שילדיך הם קודם שלך, ואתה
אביהם, כך גם כשהם אצל גרושתך, נכון לזכור כי לילדי אשתך יש אב.
הדבר השני, אל תעסוק בהשוואות מי אוהב יותר את הילדים, מי מעניק להם
יותר, זה לא נכון, ולא המקום להתחרות על ליבם. ילדים הם אנשים
קטנים, אך חכמים ורגישים. הם לבד בונים לעצמם עם השנים את מקומו של
כל מבוגר בחייהם. העצה הטובה ביותר שיכול כרגע, לתת לך – היה
בשבילם. אל תתחרה, אל תשווה, פשוט תהיה עבורם כשהם צריכים. חשוב
שאביהם יהיה מעורב וכמה שיותר, בכל מקרה, אתה הדמות הגבר שהם רואים
יום יום, ועצם התנהגותך, ומסירותך, היא שתמצב את מקומך אצלם. מקווה שהצלחתי לעזור. בהצלחה – איל
אני נשואה פעם שניה עם הרבה אושר ואהבה.
התחתנו לפני כארבעה חודשים. יש לי בת בת 9 וגם לו יש בן בן 9. לאחרונה הילדים רבים ביניהם הרבה. החלטנו בהתחלה לא להתערב ולתת להם להסתדר לבד, אבל הבעיה שהם מגיעים לרמת גידופים וקללות שלא מקובלים עליי בבית. בפעם האחרונה שזה קרה בעלי העיר לבת שלי ולא העיר לבן שלו על מה שאמר לה קודם.
זה הרגיז אותי נורא והערתי לבן שלו על הקללות. הבן שלו החל לבכות ולצעוק ובעלי התעצבן מכך. וביחוד מרגיז אותו שאני מעירה לבתי שלא תקלל ושתתעלם ממנו. הוא כועס על כך שאני אומרת לה להתעלם ממנו. וטוען שזה מעמיד באופן טבעי את הבן כאשם. אבל כל כוונתי היא שלא תתייחס להתנהגות השלילית שלו ותו לא. ובכלל לא מוצא חן בעיניי שהוא מעיר לה. אמרתי לו שהוא יעיר לבנו ואני אעיר לבתי , כי יש לנו אינטרס משותף שיחיו בשלום.
זה לא מצא חן בעיניו שאינו יכול להעיר לה. יש לציין שכשאני מעירה לבנו אני עושה זאת בנעימות וברוך. והבת שלי מאוד מתביישת כשהוא מעיר לה.ולכן נוצר בינינו ויכוח קשה.
לא רוצה לאבד את בתי וגם לא את בעלי.
אשמח לעצה מהירה.
שלום
התיאור שלך, הוא חלק ממה שאני קורא "שפת הב'". לפרק ב' יש שפה וקוד התנהגות שונה ומורכב
מנישואים רגילים, וצריך כמו כל שפה ללמוד אותה. ראשית לא הבנתי אם 2 הילדים גרים אתכם?,
זה חשוב, כי ייתכן והילד מגיע טעון מסיבות שונות מהאם, ויהיה נכון לבדוק מה קורה. בכל מקרה
את ובעלך צריכים לנצל את אהבתכם בחוכמה, ומהנרגיות של אהבתכם לשאוב כח לעצור, לחשוב
ולתא בניכם את ההמשך. ראשית, כפי שחשת, לא נכון להתווכח ליד הילדים, הספיק להם כבר בעבר
כשהתגרשתם, כל אחד במשפחתו. שנית, לדעתי, לא נכון שכל אחד מעיר לילד שלו, אתם משפחה
ובמשפחה כולם מדברים עם כולם. סכמו בניכם מה מותר לכם ואיך להע/איר לילדים, (בעתיד סביר
להניח שיהיה ילד שלכם), ואח"כ בשקט עם עצמכם תפיקו לקחים ותשתפרו לפעם הבאה. זו הדרך
הנכונה. כאדם שחי במשפחה כזו הרבה שנים, זו הייתה פריצת הדרך שלנו, להבנה וההכלה שאנו
משפחה ויש כאן בית עם חוקים וסדר. לילדים זה מאוד חשוב. לוקח זמן. לא להילחץ. בהצלחה – איל
אני גרושה כ 5 שנים ואם לבת 12.
בן זוגי בשנים האחרונות, עבר לגור איתנו לפני כשנה וחצי
ומאד לא קל לנו.
הילדה כמו ילדה. היא ילדה טובה אבל לפעמים מתנהגת כמו מתבגרת.
קצת מתחצפת, קצת עושה פרצופים ומנסה לפעמים למתוח את הגבולות (בעיקר בשעת השינה).
לבן זוגי מאד קשה שהיא לא מצייתת כמו "חייל".
הוא מצפה ממנה לעמוד בכל הכללים, באופן נוקשה.
בנוסף הוא מעיר לה, פעמים רבות, על דברים שוליים, וזה יוצר אוירה קשה ביניהם
ומרמור וכעס אצלי. אני משתדלת מאד להיות מאופקת אבל לפעמים אני בשקט מסבירה לו
שלא ניתן לנהוג בקשיחות יתר וכי זה רק מעכיר את היחסים בין כולם.
דוגמאות: כעס שהנעל שלה נגעה בריפוד המכונית (ממש לא בכוונה), או שלא הלכה לישון בשעה שהחלטתי עליה . חלק אני מבינה שזה עניין של גבולות וחלק אחר, כדוגמא הראשונה, זו נוקשות מיותרת לחלוטין.
לתחושתי, הוא מתנהג בקשיחות איתה כמו גם עם אחיניו וזה משהו שיוצא הרבה כלפי ילדים ולא כלפי מבוגרים.
(הוא צעיר ממני במספר שנים ורווק ואין לו ילדים משלו).
אני ממש אובדת עיצות וצריכה עיצות חכמות כיצד עלי לנהוג.
אציין שאני מחפשת את הדרך הרכה שתוביל לחיים משותפים ולא כזו שתפרק את החבילה.
אני רוצה שיהיה טוב לכולם, אם זה אפשרי, כי בבסיס כן יש אהבה בין כולם.
שלום
אני רואה קרן אור גדולה, בכך ששניכם הולכים לסדנת הורים. מבחינתי זה
מסר של בן זוגך שהוא מוכן ללמוד שפה חדשה,ולנסות להתאים עצמו ל"שפה"
שאינו מכיר. השילוב של גבר ללא ניסיון בגידול ילדים, עם ילדה שנכנסת
לגיל ההתבגרות, הוא שילוב מורכב, וצריך הרבה סבלנות. מבין שאת אוהבת,
וכנראה גם הוא. הכיוון שהתחלתם מבורך. החשוב הוא, תשקפי לו מצבים, אל
תעבירי ביקורת ואל תתני ציונים, תשקפי, תתייעצי איתו. זו הדרך –
בהצלחה – איל
שאלה מצויינת. תחום ניהול הכסף וכוכלת הבית הוא אחד מהמורכביות הגדולות בזוגיות שנייה, ובהחלט שייך "לשפתה- ב". ראשית. מציע לעשות הסכם ממון, אם לא עשיתם. שנית, שבו בשקט על כוס קפה
במקום ששניכם אוהבים, והעלו על הכתב הוצאות שוטפות ששיכות לשניכם. שכ"ד, או משכנתא, חשמל, מים
גז. תחזוקת הבית, אוכל, מתוך הנחה כי שניכם במשומורת משותפת. ועכשיו הכנסות, בד"כ משכורות, ואם אחד מכם משכיר דירה או משהו אחר. שוב, זה דיבור בינכם. מכאן יש שתי אפשרויות עקריות:.1. חשבון משותף שמשזרימים אליו
בתיאום כסף שממלא את ההוצאות + 10-15 אחוז לבטחון. 2. כל אחד משלם מה שתחליטו ובסוף כל חודש "מתחשבנים".
אישית, אוהב את זה פחות.
מעבר להכל חייב לכתוב, כי שיח מוקדם והכלה הם הכלים הנכונים לנהל את הכספים. אי אפשר על כל דבר להתחשבן
ולעקוב. זו השקפת עולמי, ומצליחה לי כבר 30 שנה 🙂
כן חשוב כל חודש לשבת ולראות מה מצבכם הפיננסי. זה נכון דרך אגב לכל הזוגות, רק שלצערי זה לא תמיד כך.
זה פשוט מונע הפתעות ומריבות. בהצלחה.
