"זוגתי שתחייה, "תהרוג אותי בסוף"

"זוגתי שחייה, תהרוג אותי בסוף, וממש לי אין לי כוונה לריב ולהיפרד, אבל העסק דורש כרגע את כל תשומת ליבי". כך פתח אניס, (שם בדוי) את הפגישה העסקית שלנו.

חייכתי, ושאלתי למה בחר לפתוח במשפט הזה, כשאנו יושבים בעסק שלו, ובטלפון בדק איתי אם אני חונך עסקים. עכשיו הוא חייך, עשיתי עלייך שיעורי בית, ובסוף יהודית, (שם בדוי) שהיא חברה שלנו ולקוחה שלך, סיפרה לנו עלייך. לכן התחלתי בזה בצורה מוגזמת כי זה הייחוד שלך, ובעוד שעה דליה, אשתי (שם בדוי), תצטרף אלינו, כדי להכיר לדבר ולהקשיב.

כך במשפט מפתיע זוגתי שתחייה….. התחלתי כייף של ליווי עסקי וזוגי, ממש כמו שאני אוהב. ליווי והדרכה המשלבים את הידע המקצועי והמעשי שלי בניהול עסק והידע המקצועי בניהול במשבר זוגי.

עצם העניין, המשפט "זוגתי שתחייה תהרוג אותי בסוף", הוא משפט המתמצת בדיוק את הנקודה בה עמדו אז מערכת היחסים בין בני הזוג. לדליה נגמר האוויר מכל העדריות והאנרגיה שאניס מוציא בגלל העסק. דליה שכירה בפירמה ידועה ובתפקיד מכובד, עמוסה בעבודה, אך לדבריה, שמה גבולות ויש לה זמן איכות עם עצמה, עם הילדים, עם חברים ועם אניס, כמעט ולא.

העסק של אניס עוסק בייצור מוצרי אלומיניום, ולאחרונה נפתחו בפניו הזדמנויות עסקיות, שאם יעמוד בהן, יוכל לשאת את דליה על כפיים ואפילו לא תצטרך לעבוד!, כדבריו. לכן הוא משקיע את כל מרצו בעסק, מהוספת והכשרת כ"א, ועד הגדלה של מלאי חומרים, ופיקוח צמוד על הייצור ומועד האספקה.

לא נכנס לכל תהליך הייעוץ וההדרכה שעשיתי ועדיין נמצא בקשר, אלא אציין 2 נקודות.

החלטה של אניס, לגבי דליה, "היא לא תצטרך לעבוד". הוא לא בדק אתה מה היא רוצה ומה חשוב לה!
זה מהפך גדול מאוד לעסק קטן והוא באמת חייב מישהו חיצוני היכול לראות תמונה כללית יותר, לשאול שאלות, וכן לראות שבני המשפחה מבינים וגם שותפים למהלך, וזה בדיוק מה שעשינו
זוגתי שתחייה – עשתה כאן מהפך", השורה התחתונה של אניס כעבור תקופה לא ארוכה. שיתפנו את דליה כשהגיעה בראשי פרקים מה קורה, כולל הרגשות של אניס, ובעצם אהבתו לדליה ולילדים, "הם מקור הכח והאנרגיה שלי", ומבחינתו, בהקצנה, אם זה העסק או דליה, זו דליה, (כאן היא התרגשה ודמעה). דליה במקצוע שלה רואת-חשבון. כשהבינה מה קורה, שאלה 3-4 שאלות שמעניינות רו"ח וראיתי שנפלה אצלה תובנה. דליה לקחה אוויר ושאלה אם היה רוצה עזרה ממנה!!!!. היה שקט, אניס היה בהלם, הוריד את הראש, (עיניים אדומות…), ושאל, את תוותרי על העבודה שלך בשבילי?

דליה חייכה, הזדקפה וענתה לו, בשבילך לא, בשביל העסק שלנו – כן

היה רגע שקט והיא הוסיפה, חמוד, אני לא מתפטרת ולא משנה כלום. אני עושה מה שאני אוהבת ואוהבת את מה שאני עושה, יחד עם זה, אנחנו נתאם זמן שאני מגיעה בין פעם לפעמיים בשבוע, גם אם זו שבת, אני עוברת על החומר, משאירה הנחיות לשרית, המזכירה וככה נתקדם. אולי בעתיד אוריד משרה ונעבוד יחד.

מכאן התחיל ליווי והדרכה עסקית יחד עם עבודה זוגית, איך מכניסים את דליה לקודש הקודשים של אניס וממשיכים להתנהג בבית בטוב.

לכן, משפט שהתחיל "זוגתי שתחייה, תהרוג אותי בסוף",אני יכול לספר בשמחה, כי הסתיים בטוב ולאחר כשבעה חודשים, העסק משגשג, הזוגיות מאוזנת וחזקה, ולאחרונה לקחו את הילדים לקרוז קצר בים תיכון